גמדה. |
|
תמיד הייתי גמדה. כשהייתי ביסודי זה לא הפריע לי בכלל. אבל בחטיבת הביניים... היה סיפור שלם. הבנות התחילו לשים דגש על היופי שלהם. השקיעו בלבוש לשהן ממש, התחילו לספור קלוריות, ניסו לפלרטט עם בנים. ואני הייתי הגמדה שביניהן. גם מבחינת הגובה וגם מטאפורית. לא הבנתי את ענין היופי והטיפוח עד שבסוף כיתה ז' אחת החברות שלי קראה לי לשיחה. "אביגיל, את פשוט מוזנחת כדאי שתשקיעי בעצמך." ובאמת התחלתי להשקיע בעצמי, אולי קצת הגזמתי. קניתי מחליק שיער לתלתלים, לבשתי מותגים, ספרתי קלוריות.
ואז הבנתי שנהיתי ממש פרחה. עזבתי את נושא היופי והטיפוח, והפכתי להיות נורמלית.
עכשיו אני בכיתה י'.
אני מטר חמישים.
אפילו סגנון הכתיבה שלי נשמע ילדותי. |
|
|
|
|
 | היום אצל בנות זה לא כזה נורא להיות נמוכה... אז מה. אני דווקא אוהבת נמוכות. זה חמוד ^^ |
|
 | תודה.אני מנסה להחשיב את זה לחמוד... |
|
| אני נמוך. אני גמד. בכיתה ג' ניצלו את זה תמיד... שירדו עליי חחח אבל אז כבר התחלתי לקבל בטחון ומאז אף אחד לא מתעסק איתי. כי שמישהו מתחיל איתי קרב "קללות" אני... אני פשוט משפיל אותו, לא משנה כמה מקובל הוא. זה שאני נמוך וגמד זה גם יתרון, מהירות יותר גבוהה ובעצם קל להתפתל בכדורגל דרך אנשים D: ואני אוהב נמוכות ~_~ |
|
| וואו... אתה לפחות מקבל את זה... אצלי זה קשה יותר... |
|
| אני מקבל הכל. פשוט צריך לשבת ולא להתבכיין, לא יותר מזה. שאתה מקבל את עצמך אתה מקבל את הכל. אם תרצי אפשר לשוחח על זה בפרטי :) |
|
| אני מעריכה אותך. מי שמכיר אותי יודע שאני בכיינית, ולא משלימה עם המציאות ידועה. אולי נמצא הזדמנות לדבר על זה בפרטי. |
|
 | אני מטר חמישים ושמונה, נעים להכיר(: תאהבי את עצמך איך שאת! |
|
;){kind=link}