עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני אוהבת אקשן.
אולי בגלל זה אני משנה כל הזמן אודות?
אני אביגיל.
בת 15 עם שתי אחיות ועשרה חתולים בחצר.
טבעונית עם צליאק (אסור לי חיטה)
אבל אוכלת טוב בסך הכל.
אני נמוכה מאוד 1.53 בערך עם שיער חום קצוץ (גילחתי לעצמי את השיער, ואני בכלל לא חולת נפש)
ועור בהיר.
יש לי כשרון כתיבה, אבל הוא צריך שיפור.
חוץ מזה, אני שונאת זמרים עכשווים שמתפשטים בשביל פרסום.
אני חושבת שהעולם הזה צריך שינוי.
שכל הפדופילים ילכו קיבינימט, שכל הערסים יעברו שטיפת מח.
אנורקסיה ובולמיה מעציבים אותי ממש, בגלל זה אני רוצה לעלות קצת יותר במשקל (אני מקל)
אני אף פעם לא יעשן. סיגריות, סמים, אני גם לא אשתה אלכוהול.
זה פשוט רעלים.
אין לי עדיין אהבה, אבל היא תגיע.
אני יודעת.
נראה לי שקצת זעזעתי את עצמי וחפרתי לכם אם האודות... :-\
אבל זאת אני.
וכיף לי להיות כזאת.
חברים
נועהSuzanאפרתאד;-)Lonely guyThe Cheshire Cat
TigerLilyנערת הגורלsmooth criminal
נושאים
העולם יפה.
תפקחו עיניים.
תראו כמה העולם יפה.
אני לא קיטשית.
קטן עליך כל הדאגות.
שננו שוב ושוב את שתי המילים החשובות:
"העולם יפה."
אני גם משהו!
יש אומרים שאני ריקנית וסתמית.
אז מה אם אני מדברת במשפטים קצרים?
אז מה אם רוב היום אני עצובה?
אני גם משהו!
שאנת דעות קדומות.
ארכיון אוקטובר 2013
חברה שלי- והאירוע המביך שלה.
01/10/2013 20:21
אביגיל
היא החברה הכי טובה שאני יכולתי לבקש. היא מדהימה. תמיד אומרים שאנחנו דומות- בטח לא בגובה. בפנים. יש לנו את אותם תלתלים חומים בהירים, אותם נמשים קטנים שפזורים על האף. אבל תמיד ידעתי שהיא שונה. בעצם, כולם ידעו ושמעו. כבר בכיתה ה' היה לה חזה שופע. היו לה כאבי ראש  המשך...
0 תגובות
מודה אני.
02/10/2013 16:56
אביגיל
אני מודה בזה שאני יפה. אני מודה בזה שאני רזה. אני מודה בזה שאני נמוכה. מודה אני. אני מודה בזה שכיף לי לשקר. אני מודה בזה שכיף לי להיות ילדה רעה. אני מודה בזה שכיף לי להודות בדברים מיותרים. מודה אני. אני מודה בזה שאני אוכלת המון ולא משמינה. אני  המשך...
4 תגובות
היא אחותי. והיא לסבית.
02/10/2013 19:25
אביגיל
תמיד קינאתי בה. היא בלונדינית רזה (קצת יותר מדי, למרות שהיא אוכלת דברים עם מלא שמן, ובכמויות) עם פנים של מלאך וחיוך מקסים עם שתי גומות חן. כשהייתי קטנה התפלאתי שאין לה חבר. כלומר, הבנים היו מאוהבים בה כולם. רק היא ניסתה לגרש אותם כמו זבובים טורדניים. כשהייתי בכיתה ב'  המשך...
4 תגובות
ירושלים. אין כמו העיר הזאת.
03/10/2013 20:13
אביגיל
אני בדרכי חזרה מבית הספר, מותשת. במדרחוב של ירושלים. אני אוהבת להסתכל על האנשים בירושלים. תיירים. חולי נפש. חלק מהם אולי פדופילים. אין לדעת. אלה האנשים של מרכז העיר ירושלים. אני בתור לקנות כרטיסים לרכבת הקלה. ללידי עובר משוגע אחד שצורח בטלפון, אולי לעצמו:" בן זונה! זה צריך לצאת לפי  המשך...
2 תגובות
ה"חבר" שלי
04/10/2013 14:19
אביגיל
בינתיים לא מצליח לי עם בנים, אבל עד כיתה ח' היה לי חבר. להגדיר אותו כ"חבר"? אני לא יודעת. בעיניו הייתי חברה שלו. דבר ראשון, החבר שהיה לי לא היה מקובל. לא שזה משנה, אבל הוא עשה הכל בשביל קצת צומי. קצת מביך לי לספר על זה, אבל בכיתה ה'  המשך...
0 תגובות
מעכשיו- טבעונות.
04/10/2013 15:11
אביגיל
מגיל אחת עשרה אני צמחונית. תמיד הרגשתי אכפתיתיות לחיות. פרה, תרנגולת, ואפילו חזיר- חמודים ובכלל לא ראוי שיאכלו אותם. אתמול בחמש בבוקר- אני לא מצליחה להרדם וגם יודעת שלא ארדם, אני יושבת על המחשב. אני לא יודעת איך זה קרה לי אבל פתאום עלתה במוחי מחשבה-לחפש את כל מה שקשור  המשך...
3 תגובות
דברים שמעצבנים אותי
04/10/2013 15:40
אביגיל
*שלא משאירים לי תגובות על פוסט שכתוב יפה *שאני אמורה להיות יותר מקובלת *שמשעמם לי *שאני הופכת כל דבר אחד לדרמה גדולה *התלתלים שלי! *שאני חסרת טקט *שאני לא מצליחה להתרכז בשיעור ולשבת על הכיסא כמו בנאדם *שאני פוחדת להשמין *שאני לא משלימה עם המציאות שלי *שאני לא שולטת בכעס  המשך...
4 תגובות
היא פשוט אויבת שלי
04/10/2013 16:46
אביגיל
היא האויבת המושבעת שלי מכיתה ו' ועד היום. ולחשוב שהכל קרה בגלל ריב אחד. כל כך בא לי לנקוב בשמה, שם משפחתה, הכל... אבל אני אתאפק. הכל התחיל ביוזמה שלה בכיתה ו'- להזמין את הילדים המקובלים ליום כיף. ובטח אתם חושבים: בגלל זה היא הפכה לאויבת שלך?! איזו סיבה עלובה!  המשך...
5 תגובות
זה קרה!!!
04/10/2013 21:25
אביגיל
זה קרה!!! קשה לי לעכל את זה!!! אני לא מאמינה!!! סליחה שאני נשמעת כל כך כמו פרחה:-) אבל דובי (מי שלא יודע שיראה פוסט הדובי שלי) הזמין אותי לצאת איתו!!! אני בחלום?!?!?! דובי התקשר לפמי רבע שעה. מיד שראיתי את שמו על צג הטלפון, עניתי. קולו נשמע מהוסס. "אמממ אביגיל..."  המשך...
2 תגובות
איך הכל נהרס בבת אחת
05/10/2013 08:26
אביגיל
אני מנסה עדיין לחשוב על אתמול. איך הייתי כל כך מאושרת. איך הכל נהרס בבת אחת. לעזאזל. לעזאזל. ושוב לעזאזל. דובי, האדיוט הזה, עבד עליי!!!! עבד עליי בטלפון. למה?!?! הוא שוב התקשר. לפני שעתיים. הפעם קולו נשמע דווקא מלא ביטחון ומשועשע. "אביגיל?" אולי הוא התקשר כדי להגיד לי כמה הוא  המשך...
3 תגובות
הוא יצא מהחיים שלי.
05/10/2013 14:09
אביגיל
הטלפון מצלצל. אולי פעם עשירית. אסור לי לענות;אני חושבת לעצמי. הוא הביא את זה על עצמו. אבל יש לי דחף לענות. אני בכל זאת לא עונה. הוא השאיר לי שבע הודעות. "תעני לי בבקשה!" "אני מצטער!!!" "למה את מסננת אותי?" ועוד הודעות ושיחות. אני פשוט רוצה לענות לו. לצרוח עליו.  המשך...
2 תגובות
זהו-הוא למד את הלקח.
05/10/2013 14:38
אביגיל
זהו. יום מלא רגשות אשם הסתיים. אחרי שנערת הגורל יעצה לי פשוט לומר לו את הכעס שלי (תודה רבה!!!) הוא למד את הלקח-אחת ולתמיד. הוא שוב התקשר. כמה צפוי. עניתי לו. "אביגיל! תודה לאל שאת עונה לי! ניסיתי להתקשר אליך כבר שעות!" שתקתי. "אביגיל...? את על הקו?" ואז התחלתי לצרוח.  המשך...
3 תגובות
תרגיל הירגעות- לעשות זין.
05/10/2013 16:08
אביגיל
יש לי דרך קבועה להרגע. אני עושה את זה הרבה בבית. יושבת מול המראה בחדר שלי ועושה זין על כל בעיה או דאגה. זין על זה שאין לי חבר. זין על זה שאני היפראקטיבית. זין על זה שאני מעצבנת את עצמי כל הזמן. ועוד מליון ואחד 'זין' אחרים. ואני רושמת  המשך...
0 תגובות
דיסקלקוליה
05/10/2013 16:45
אביגיל
למי שתהה מה זו המילה הזאת-זה כמו דיסלקציה רק עם מספרים. לי יש דיסקלקוליה. תמיד אהבתי להגיד שיש לי דיסקלקוליה-כאילו שאני מקולקלת. בגלל זה אני הכי גרועה שאפשר במתמטיקה. וכיף להיות דווקא גרועה- אני אוהבת לקויות. אני יכולה להתרכז בכמה דברים ברצף. אם תשאלו אותי, זאת באמת מתנה משמיים... תמיד  המשך...
1 תגובות
הבלוג זה כמו כיתה.
05/10/2013 17:08
אביגיל
אני מרגישה שהבלוג זה כמו כיתה. יש תמיד את המקובלות, הותיקות, עם עשרות חברים ותגובות בכל פוסט. הממוצעות עם בערך שמונה תגובות לכל פוסט. ואלה הנחותות שלמרות שיש להן כישרון כתיבה, לא מגלים אותן. למקובלות יש בערך עשר תגובות אם יש פוסט גרוע. לממוצעות חמש. לנחותות אפס או אחד. אני  המשך...
8 תגובות
למה אני לא שלמה עם עצמי?
05/10/2013 19:06
אביגיל
השאלה הזאת מהדהדת בראשי. למה אני לא שלמה עם עצמי? העלבתי את דובי האדיוט והיה דווקא כיף. הוא בכל זאת בגד בי. אבל אני מרגישה לא טוב. יש לי בחילה. כבר הקאתי פעמיים. למה? אולי כי דובי היה באמת נאמן לי? אולי הוא לא חשב פעמיים לפני שהוא שבר לי  המשך...
4 תגובות
מיא.
06/10/2013 14:51
אביגיל
זה השם שלה. זה השם של ילדה שהרסה לי את החיים. כשאני כותבת את זה הידיים רועדות. אבל אני חייבת לכתוב עליה.. מיא.... תמיד הייתה מין ילדה טובה, מלאכית. גם נראתה ככה. ולמה היא הרסה לי את החיים? בגללה החברה הכי טובה שלי לשעבר לא מדברת איתי עד היום. זה  המשך...
4 תגובות
אני מתאהבת שוב.
06/10/2013 15:47
אביגיל
אולי אני מתאהבת שוב. שוב, בזמן כל כך קצר? אולי. אבל החיים הם לא 'אולי'. אני צריכה להחליט אם כן או לא. אני לא רוצה להשאר חסרת אונים. טוב. אז אני מאוהבת. אני לא אציין את שמו. אני לא סגורה על זה. יש לי נטייה להתאהב בזמן קצר, ועוד במכוערים.  המשך...
0 תגובות
אני הולכת להשמין קצת.
06/10/2013 16:40
אביגיל
זהו זה. נמאס לי להיות סופרת קלוריות. אני הולכת להשמין קצת. אני גם ככה יותר מדי רזה. מה רע בלהיות שמנה? האמת שיש בזה הרבה דברים רעים. או אולי לא? אבל אני הולכת להשמין קצת. גם ככה יש לי יותר מדי ג'אנק פוד במקרר. וואו, איך הגזמתי. אני לא הולכת  המשך...
3 תגובות
לספר עליו?
06/10/2013 19:45
אביגיל
התאהבתי תוך יום שוב (כן, זה נכון) אבל אני לא יודעת אם לספר עליו. אבל כבר סיפרתי על אהבתי הקודמת לאדיוט (דובי) אז זה חפיף, נכון? טוב, אני אספר עליו. הוא לא כזה יפה, קצת מכוער בלי להעליב. אבל איך אפשר לא להתאהב באופי שלו...? הוא ג'ינג'י, אולי קצת יותר  המשך...
7 תגובות
תחייכי. רק מתי שטוב לך.
07/10/2013 15:26
אביגיל
עצוב לך. רע לך. תחייכי, הם אומרים לך. ואת, מורחת לך חיוך. ואת לא מבינה מה את מסתירה. כעס. אכזבה. והם חושבים שאת בסדר. שטוב לך. וזה לא נכון. אז למה, למה את ככה? תגידי את מה שאת מרגישה באמת. תצעקי. רק אז הם יבינו מה עבר עליך. אם לא,  המשך...
5 תגובות
אני אחרת? לא, זה אתם שהשתניתם.
07/10/2013 17:55
אביגיל
אני לא אחרת. זה שאני לא מוכנה לשמוע שום דבר חוץ מהביטלס ובוב דילן לא הופך אותי לכזאת. זה שאני טבעונית לא הופך אותי לכזאת. זה שאני מתלבשת כמו נערת כפר לא הופך אותי לכזאת. זה שיש לי דעות אחרות משלכם לא הופך אותי לכזאת. זה שאני עוזרת לעניים לא  המשך...
2 תגובות
עולם טוב יותר?
07/10/2013 22:18
אביגיל
היום: אנורקסיה,דיכאון,התאבדויות. זה רק חלק מרשימה ארוכה שלא אפרט. כולנו יודעים עוד הרבה דברים חוץ מזה. פעם: עזבו, אני לא אטרח. עולם טוב יותר? יש סיכוי? אפשר להחזיר את החיים למסלולם? תתנו צ'אנס? מה אתם אומרים? איך נשפר את העולם הזה? אני חושבת שאפשר. אבל אף פעם לא יהיה עולם  המשך...
0 תגובות
יותר אין לכם אותי.
08/10/2013 16:24
אביגיל
זהו. יותר אין לכם אותי. האם אני הבאתי לכם שמחה? אושר? הצלחה? מזל? אתם תגידו שכן, אבל לא. צעקתי עליכם. קיללתי אתכם. אני לא כועסת עליכם. אני כועסת על עצמי. אתם בסך הכל הייתם הורים טובים. אבל אני הייתי ילדה גרועה. אני נכנסת לאמבטיה. אני לא הולכת להתקלח. אני הולכת  המשך...
5 תגובות
אני מאוהבת או לא?
08/10/2013 17:50
אביגיל
אהבה נכזבת
בא בקלות, הולך בקלות. אני מסכימה עם המשפט הזה כל כך. פתאום אני מאוהבת, ואז... הופ! כבר לא. מה קרה לי? אהבה לא יכולה להחזיק מעמד? אז אולי הלל הוא לא הטיפוס שלי? אבל התאהבתי בו.... וואו. אני בפאקינג סערת רגשות. הראש כואב... אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.  המשך...
2 תגובות
חתולים זו חיה כל כך מדהימה. אז למה להתעלל?!
08/10/2013 19:47
אביגיל
איך אפשר שלא לאהוב חתולים?! חיה מדהימה. חמודה. מושלמת. מלכותית. אז למה מתעללים בהם. אני הולכת לדבר על קטעי התעללות קשים בחתולים: ערסים שהכניסו חתול לתוך בטון וסגרו אותו שם. החתול ניצל בנס. הייתה גם אשה שאני לא סגורה אם היא אהבה חתולים. בקיצור, היא הייתה חולת נפש. היא הכניסה  המשך...
5 תגובות
זה בית ספר של *****
09/10/2013 17:10
אביגיל
בית ספר
מה הקטע של הילדים פה? מה הקטע של הבנות האלה? איך נתקעתי פה? אני משעינה את ראשי על הלוקר. חבורת פרחות עוברות לידי. " אז אנאל, את שומעת? ראיתי לק מזה מהממם!" הן רואות אותי מעקמת את האף. זורקות לעברי מבט חטוף וממשיכות בדרכן. מה זה הבית ספר הזה?! נתקעתי  המשך...
3 תגובות
צלמת מלידה :-)
09/10/2013 17:43
אביגיל
זה נראה לי קצת מיותר אבל פשוט יש לי רצון עז לכתוב על זה פוסט. אני מתה על צילום.\מכיתה ד' הרגשתי את התשוקה הזאת. זה סתם פוסט קצת ולא חיוני, אבל אני מצרפת תמונה שצלמתי של החתול שלי (כשהוא מוציא לשון) מוזמנים לתת חוות דעת על התמונה!
6 תגובות
אני בובת החרסינה שלך.
10/10/2013 17:21
אביגיל
פתחתי פה על הרבה אנשים בחיי, אבל לא העזתי עלייך. תמיד היית המלכה שהפה שלה לא פחות גדול משלי. היית תמיד צלפית מעולה. פוגעת בי בנקודות הרגישות. ועור החרסינה העמיד שלי מתנפץ על הרצפה למליון רסיסים. ואת הרסיסים אי אפשר לאסוף ולחבר. נשארת צלקת עמוקה שמלווה אותי כל השנים. ואת  המשך...
0 תגובות
צלמת מלידה...:-):-)
10/10/2013 17:45
אביגיל
צילום
אז שוב אני מצרפת תמונה של החתול שלי כשהוא מוציא לזון... אתם מוזמנים לתת חוות דעת על התמונה!:-) (אופס! יצא גדול מדי ואי אפשר להקטין, לא משנה...)
0 תגובות
לשחרר את החגורה.
10/10/2013 18:06
אביגיל
אני לא שמנה
יותר לא סופרת קלוריות. יותר לא עולה על המשקל. יותר לא מסתכלת על המראה ושוקעת ברחמים עצמיים. יותר לא לובשת שחור. יותר לא לובשת בגדים ארוכים. בסך הכל אני לא שמנה אבל אני מחשיבה את עצמי לכזאת. סתם מיותר, אבל הנה תמונה של מנה עתירת קלוריות שהזמנתי במסעדה.
4 תגובות
איך היא נחשפה לזה?!?!?!
10/10/2013 19:20
אביגיל
יש לי שתי אחיות, אחת גדולה (אני לא זוכרת את הגיל שלה בכלל) ואחת קטנה (בת שש) לפני עשר דקות היא נכנסה לחדר שלי ושאלה2: "אביגיל, מה זה סקס?" באיזה הלם טוטאלי הייתי... הושבתי אותה עליי. מה לענות לה? "חמודה, זה לא לגילך. כשתהיי גדולה יותר אולי אני אסביר לך"  המשך...
4 תגובות
סבתא=כאב ראש איום!
11/10/2013 08:09
אביגיל
ההורים שלי יצאו לחופשה בצפון לשבוע. ונחשו מה.... את מקומם תופסת סבתא שלי! איזה באסה! היא בסך הכל סבתא טובה ונחמדה, אבל כשהיא פה, הבית הופך לצבא. אחותי הגדולה בטח שלא נמצאת, היא גרה בתל אביב עם בת הזוג שלה. עכשיו זה רק אני ואחותי הקטנה. והיא בת שש. מיד  המשך...
6 תגובות
גילחתי את השיער.
12/10/2013 18:37
אביגיל
אני מטורפת! אני משוגעת! פסיכית על כל הראש! למה עשיתי את זה לעצמי?!?! טוב. קשה לי לספר את זה. גילחתי לעצמי את השיער. בלי שאף אחד ראה. רק סבתא שלי נמצאת בבית עכשיו. כשאני יצא מהחדר קשה לי לתאר מה תהיה התגובה שלה. ברור שהיה לי שיער יפה. תלתלים חומים  המשך...
9 תגובות
פוסט פרידה (?)
13/10/2013 18:51
אביגיל
זהו. עבר בערך חודש מאז שהתחלתי לכתוב. ואני מרגישה שקופה. לא בגלל אף אחד. בגלל עצמי. אני רגילה להרבה תשומת לב ובגלל שאני חדשה והתגובות והעידודים קצת חסרים, אין לי כוח. זהו? אני סוטרת לעצמי. רק התחלת. למה לפרוש אחרי זמן קצר כל כך? אבל הגיע הזמן. צריך לעשות מה  המשך...
12 תגובות
זהו? סתם עשיתי סצנה?
15/10/2013 16:05
אביגיל
בימים שלא כתבתי הרגשתי כל כך אומללה. הרגשתי צורך עז שוב ללחוץ על מקשי המחשב ולצפות בפוסטים חדשים. שוב חזרתי. סתם עשיתי סצנה? לא נראה לי. התגעגעתי. אל כולם. בימים שלא כתבתי הרגשתי שקופה (עוד יותר ממה שהייתי אז) בודדה. זהו? שוב לחזור? סתם עשיתי סצנה? את כל סיפור הפרידה  המשך...
6 תגובות
היא מורה סתומה.
15/10/2013 16:34
אביגיל
מורים.
זאת המורה הכי סתומה שאני מכירה. באמת, משהו נדפק אצלה. כל השיער שלה צבוע בכתום. יש לה אומץ לעשות הכל. יש לי גם חוויה זכורה במיוחד מהטיול השנתי בכיתה ה': נכנסנו לאיזה נחל ואחר כך שכל הבנות הלכו לפינה נסתרת להחליף בגדים, המורה הזאת איכשהו איתרה אותנו. היא הכריזה: "מה  המשך...
13 תגובות
יצחק רבין.
16/10/2013 17:56
אביגיל
רצח
ההוא פשוט בן אדם מדהים. אני לא אומרת את זה כי אני שמאלנית או כי גדלתי בתוך בועה. רבין האמין בשלום. כי אחרי הכל כולנו בני אדם. זה נכון. למשל, כשהוא חתם הסכם שלום עם הפלסטינים, הוא נאלץ ללחוץ את ידו עם יאסר עראפת. הוא שנא את האיש הזה. אבל  המשך...
0 תגובות
עזרה! הוא מתכנן לאנוס אותי!
17/10/2013 19:18
אביגיל
אני לא בטוחה אם הוא מתכוון לזה באמת. אבל תמיד הוא היה רציני. אחד הילדים מהכיתה שלי הולך להטריד אותי מינית. ראיתי אותו מסתכל על המכנסיים שלי כבר כמה ימים ברצף. והיום, מיד אחרי הלימודים הוא לחש לי: "יש לך פוט מאוד יפה, את יודעת?"!!!!! אני באמת במצוקה. אני רוצה  המשך...
10 תגובות
נושמת לרווחה.
17/10/2013 19:43
אביגיל
אז.. מסע בן כמה ימים נגמר. לא סיפרתי להורים, אבל למורה. אני לא כל כך קשורה אליה והמחשבה האחרונה שלי הייתה שאני הולכת לספר לא שמתכוונים להטריד אותי מינית. אז התקשרתי אליה. והיא הקשיבה. היא הבטיחה שהוא יחטוף בלי שאני יחטוף. להורים אני יספר מחר. אני סומכת בסך הכל על  המשך...
4 תגובות
הורים.
18/10/2013 14:51
אביגיל
אתם לא מבינים אותי. קצת יותר מדי לא מבינים אותי. אני הבת שלכם. גם לי יש לב. גם לי יש רגשות. אתם אשמים? בטח תשאלו את עצמכם כאשר אני אטיח בכם את האשמה. כן. אתם לא שמים לב שאתם הבאתם את זה על עצמכם. אתם צועקים. זה מטריף אותי. מה  המשך...
7 תגובות
צליאק.
19/10/2013 08:32
אביגיל
אני לא יודעת אם המחלה הזאת עד כדי כך מוכרת. בכל אופן, יש לי אותה. אסור לי חיטה (גלוטן) אסור לי לחם. חטיפים. עוגות. זה נשמע לא כל כך הרבה, אבל זה עוד המון. אם אני אוכלת גלוטן, אפילו פירור, מתחילות הקאות, כאבי ראש נוראיים שפעים בפעימות,סחרחורות. ככה למשך כמה  המשך...
2 תגובות
אני טסה להולנד!!!
19/10/2013 14:15
אביגיל
אתם הורים מושלמים!!! אני מתה עליכם!!! אני סולחת לכם על הכל!!! ההורים שלי קצת התחנפו, אבל הם קנו לי מתנה סתם ככה. טיסה להולנד!:-) רק ההורים שלי ואני. אני טסה לשבוע וחצי! אני כל כך מתרגשת!! ההורים זיהו שמשהו לא בסדר אצלי. התחנפו, והנה עוד שלוקה ימים אני אהיה בשדה  המשך...
0 תגובות
נמש הקטנה- המלאכית שלי.
19/10/2013 16:11
אביגיל
היא אחותי הקטנה. היא בת שש. רבנו כל כך הרבה במשך השנים. אבל תמיד- היא תהיה המלאכית שלי. היא ג'ינג'ית אדוקה, עם המוני נמשים שמרוכזים לה על הפנים. כולם קוראים לה נמש. כשהיא הייתה יותר קטנה, כשרק התחלנו לקרוא לה ככה, היא צרחה שנקרא לה בשמה האמיתי. בהמשך היא התרגלה  המשך...
0 תגובות
תמיד תשאר צלקת.
19/10/2013 17:37
אביגיל
אהבה
"אני לא שוכחת ולא סולחת. איך הכאבת לי. בגדת בי. שיקרת לי. והכל בלי להניד עפעף. איך אתה לא מתבייש? השארת מאחוריך נערה אחת. כאובה. בודדה. זאת הייתי אני. נפלתי כקורבן. ואז משכת אותי שוב אליך. האמנתי לך. ובך. נשביתי בקסמך. כמו מטומטמת. ואם אטיח בך את האשמה. אתה תחייך  המשך...
9 תגובות
זאת לא אהבה, זאת אכזבה.
22/10/2013 18:40
אביגיל
אהבה
15. זה הגיל שלי. איפה החבר? איפה הנשיקה? איפה האחד שיחבק אותי. ירגיע אותי. ילחש לי: "אני אוהב אותך" איפה הוא? איפה האחד שיחמיא לי? לא מחמאות סתמיות. כאלה עם אשיות. מכל הלב. איפה הוא? איפה האחד שיספר לי סיפורים מרגיעים, אחרי לילה ארוך ומלא תשוקה במיטה? איפה האחד שיצחיק  המשך...
7 תגובות
כן, תשתחררי. זאת את.
22/10/2013 19:21
אביגיל
את יודעת שעוברת על עצמך תקופה לא קלה. כן כן, את יודעת... אז פשוט תעשי לעצמך תרגיל קטן במח. ובגוף. דבר ראשון, תסתובבי. בתוך החדר. גם אם רואים אותך. אם אין לך אומץ, פשוט תעשי זאת לבד. תסתובבי... תפרשי ידיים לצדדים. תנקי את המח. יש לך חיים טובים. את לא  המשך...
6 תגובות
אם זה טוב ואם זה רע- אין עוד דרך חזרה.
23/10/2013 09:48
אביגיל
התמכרות
השעה ארבע לפנות בוקר. את והוא יושבים על ספסל ציבורי. "איזה לילה מטורף היה לנו." הוא אומר. היא מאשרת בהנהון עייף. היא כבר מותשת. "למה את כזאת?" הוא אמר את זה בנימה כעוסה מעט. "אני...מה?" היא לא רצתה שנסיך חלומותיה, זה שטרחה למשוך את תשומת ליבו שנה שלמה, יכעס עליה.  המשך...
9 תגובות
1D- טוב או רע?
24/10/2013 18:21
אביגיל
הערצה
בסך הכל הם נראים נחמדים. גם נשמעים ככה. אבל נשבעתי לעצמי לא להעריץ אותם בחיים. הם כל כך מלוקקים,עושים פוזות,מנסים למשוך עוד ועוד מעריצות, למרות שיש להם מספיק. אבל הם גרמו להמון בנות להרגיש טוב עם עצמן. טוב... אז מה? דבר ראשון, ההערצה קצת מוגזמת. התחלנו מלהקשיב לשירים ולהנות, אבל  המשך...
10 תגובות
המוות-יותר טוב מכלום.
24/10/2013 19:10
אביגיל
התאבדות
הוא חשב שהחיים שלו הם חרא אחד גדול. בזה הוא צדק. ושום פסיכולוג לא יערער את זה. הוא כבר בן עשר. והוא בוגר מאוד לגילו. הוא יודע איך הוא נוצר. איך ההורים שלו שכבו במיטה ועשו אותו. הוא לא ילד טוב. הוא שקרן וחמדן שצועק כשלא מסכימים איתו. הוא יודע  המשך...
5 תגובות
היא ראתה את העולם אחרת.
25/10/2013 14:06
אביגיל
התאבדות.
היא ראתה את העולם אחרת. רצתה ללכת חשופה ברחובות. היא ראתה את העולם אחרת. רצתה לשיר עד שכל הסבל יעבור. היא ראתה את העולם אחרת. נכשלה בכוונה בכל מבחן. היא ראתה את העולם אחרת. אכלה רק ירקות. היא ראתה את העולם אחרת. לא רצתה חברים. היא ראתה את העולם אחרת.  המשך...
12 תגובות
החברה בעלת עודף המשקל- יותר מדי עודף משקל.
25/10/2013 18:20
אביגיל
השמנה
היא אוכלת. בכל זמן ובכל מצב. היא אוכלת כשטוב לה. היא אוכלת כשרע לה. היא אוכלת כשמשעמם לה. לא אכפת לה מכלום, רק להכניס לפה עוד ועוד אוכל... היא לא הייתה שמנה כזאת תמיד. עד כיתה ו' היא הייתה רזה כמו חוט. היא התחילה לאכול קצת יותר ממה שהיא אכלה  המשך...
11 תגובות
רק עוד אחת.
26/10/2013 15:21
אביגיל
התמכרות
תן לי את הסיגריה. זה בסדר, אני לא אתמכר. תן לי את הבקבוק. זה בסדר, אני לא אשתכר. תן לי את המנה. זה בסדר, אני לא אסתמם. רק תן לי עוד. זה מרגיע, זה מחמם. אל תחשוש. זה לא יעשה לי כאב ראש. תן לברוח. מהמציאות לשכוח. אל עולם אחר.  המשך...
7 תגובות
מעלית לגהנום.
27/10/2013 15:21
אביגיל
מוות
...היא נחתה בחוזקה על שביל אבנים אפור ומכוער. היא הייתה אמורה להרגיש כאב, זו הייתה מכה די חזקה. אבל היא לא הרגישה כלום. ואז נזכרה: היא מתה. לקח לה קצת זמן לקלוט שרצחה את חבר שלה והתאבדה. היא לא רצחה, אבל בטח כולם חושבים כך, בעולם החיים. החבר שלה ניסה  המשך...
8 תגובות
תעשי את זה כבר!
29/10/2013 20:13
אביגיל
היא עדיין התלבטה אם לעשות את זה או לא. החיים שלה כל כך טובים. המשפחה שלה כל כך אוהבת ותומכת. יש לה המון חברות נחמדות. היא יפה מאוד, אין לה בעיות בחיים. אבל היא הרגישה צורך לעשות את המעשה הזה למען אלה שאין להן. הילדות שיש להן פוטנציאל, אבל מנדים  המשך...
3 תגובות
אופטמיות יתר.
30/10/2013 17:01
אביגיל
סבל? על מה אתם מדברים?! הכל יעבור בסוף. קנאה? אוי, אלה סתם רגשות אשם. דכאון? מה יש?! החיים מושלמים! התאבדות? נו באמת, החיים שווים זהב! אין בהם שום דבר רע! אלוהים אדירים. האם היא חיה בסרט? כן, ככה בדיוק נשמעת החברה שלי. וגרוע מזה, היא חברה קרובה שלי. אחת הקרובות.  המשך...
3 תגובות
תתמודדי עם האמת.
31/10/2013 16:40
אביגיל
היא בחנה שוב ושוב את גופה מול המראה הגדולה שבחדרה. נסתה להרגיש הכי חטובה ויפה שאפשר, אבל זה לא עזר. זה שהיא בוהה בעצמה ומאלצת את עצמה להרגיש דקת גזרה לא ישנה את זה שהיא שמנה. "איזה בגד כדאי לי ללבוש?" דברה לעצמה. תמיד היא דברה לעצמה. זה הרגיע אותה.אחרי  המשך...
4 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון