עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני אוהבת אקשן.
אולי בגלל זה אני משנה כל הזמן אודות?
אני אביגיל.
בת 15 עם שתי אחיות ועשרה חתולים בחצר.
טבעונית עם צליאק (אסור לי חיטה)
אבל אוכלת טוב בסך הכל.
אני נמוכה מאוד 1.53 בערך עם שיער חום קצוץ (גילחתי לעצמי את השיער, ואני בכלל לא חולת נפש)
ועור בהיר.
יש לי כשרון כתיבה, אבל הוא צריך שיפור.
חוץ מזה, אני שונאת זמרים עכשווים שמתפשטים בשביל פרסום.
אני חושבת שהעולם הזה צריך שינוי.
שכל הפדופילים ילכו קיבינימט, שכל הערסים יעברו שטיפת מח.
אנורקסיה ובולמיה מעציבים אותי ממש, בגלל זה אני רוצה לעלות קצת יותר במשקל (אני מקל)
אני אף פעם לא יעשן. סיגריות, סמים, אני גם לא אשתה אלכוהול.
זה פשוט רעלים.
אין לי עדיין אהבה, אבל היא תגיע.
אני יודעת.
נראה לי שקצת זעזעתי את עצמי וחפרתי לכם אם האודות... :-\
אבל זאת אני.
וכיף לי להיות כזאת.
חברים
נועהSuzanאפרתאד;-)Lonely guyThe Cheshire Cat
TigerLilyנערת הגורלsmooth criminal
נושאים
העולם יפה.
תפקחו עיניים.
תראו כמה העולם יפה.
אני לא קיטשית.
קטן עליך כל הדאגות.
שננו שוב ושוב את שתי המילים החשובות:
"העולם יפה."
אני גם משהו!
יש אומרים שאני ריקנית וסתמית.
אז מה אם אני מדברת במשפטים קצרים?
אז מה אם רוב היום אני עצובה?
אני גם משהו!
שאנת דעות קדומות.

אם זה טוב ואם זה רע- אין עוד דרך חזרה.

23/10/2013 09:48
אביגיל
התמכרות
השעה ארבע לפנות בוקר.
את והוא יושבים על ספסל ציבורי.
"איזה לילה מטורף היה לנו."
הוא אומר.
היא מאשרת בהנהון עייף. היא כבר מותשת.
"למה את כזאת?" הוא אמר את זה בנימה כעוסה מעט.
"אני...מה?" היא לא רצתה שנסיך חלומותיה, זה שטרחה למשוך את תשומת ליבו
שנה שלמה, יכעס עליה. היא השקיעה כל כך הרבה מעצמה למענו.
הדיאטה, התסרוקת החדשה, בגדי המעצבים.
"עזבי, לא משנה."
היא לא צפתה לשמוע את התשובה הזאת.
מה הוא רצה להגיד לי?
חשבה לעצמה.
שאני מכוערת, שהוא רוצה להפרד ממני או משהו כזה?
המחשבות עדיין התרוצצו במוחה.
היא לא חשבה שזה יקרה, אבל היא כל כך הסתקרנה, שפתאום נפלט מפיה משפט שהיא אמרה לו בתקיפות.
"תספר! אני אוהבת אותך! די! למה אתה עושה לי את זה? אני רוצה לשמוע!"
הוא פרץ בצחוק.
היא סתמה את פיה והסמיקה במבוכה עקב המשפט המביך.
מזל שהוא לא יכל לראות את פניה האדומות. עדיין היה חושך.
הוא עדיין לא בחר לספר לה.
והיא הסתקרנה עוד יותר.
היא ידעה שאולי הוא סתם רצה להגיד מילה או משפט מיותרים.
אבל היא פשוט רצתה לדעת.
הוא חיבק אותה, קצת בהיסוס בידיו החסונות.
הוא נגע בה!
אולי עוד מעט תבוא נשיקה?
"לגבי מה שרציתי להגיד לך..."
המוח שלה כאב מרוב מחשבות.
שיספר לי....
"לגבי השאלה ששאלתי אותך..."
שיספר לי כבר! המוח שלה כבר השתגע מסקרנות.
"טוב. אני אספר."
יש! הוא הולך להגיד לי! אולי הוא מתכוון להזמין אותי לעוד דייט?
"למה את כזאת? חייבת להיות ילדה טובה כל כך? תתפרעי! תרגישי איך זה לחיות בהתמכרות.
לא. היא חשבה לעצמה. מה הוא הולך לעשות לי?
הוא הוציא מהתיק שלו חפיסת סיגריות.
"קחי. עוד מעט נשתה גם."
נשתה מה? היא הרגישה שהמח שלה צריך להתאפס.
הוא הושיט לה סיגריה.
היא בהתה בו.
השיער הבהיר הגלי והמשגע.
העיניים הירוקות היפות.
כל שריר ושריר בגופו.
מי היה מאמין?
היא לא רצתה לעשן.
אבל לקחה את הסיגריה.
הוא לקח מצית והדליק לה אותה.
"אני אלמד אותך איך לעשן. אל תדאגי זה לא מבצע צבאי מסוכן."
הוא לימד אותה.
זה לא היה כל כך קשה.
היא שאפה את העשן.
פתאום היה לה כיף.
היא התמכרה.
רצתה לעשן עוד ועוד סיגריות.
"אפשר עוד אחת?" היא שאלה בחוסר ביטחון בולט.
"לא עכשיו. אחר כך. בואי תשתי וודקה."
הוא משקה אותה באלכוהול.
הוא לקח כוס זכוכית קטנה ומילא בה את המשקה.
"קדימה. תשתי."
פתאום היא לא רצתה להמשיך בכל הסימום הזה.
"אני... לא רוצה." אמרה בקול רועד.
הוא החטיף לה סטירה.
"שתי כבר!"
היא שתתה.
המשקה היה דוחה.
אבל ממכר.
"תן לי עוד פעם." היא אמרה כמו זומבית.
הוא חייך בסיפוק.
משימתו הושלמה.
כמה שהיא שתתה. גילתה את החיים הטובים.
היא כבר נהיתה שיכורה לגמרי.
הוא גרר אותה לקיר. 
"שלא תעזי לגלות על כל מה שהיה. זה נשאר בינינו. ואם את תספרי, את לא תראי יותר את אמא ואת אבא.
הבנת אותי?"
"כן." היא אשרה שוב, כמו זומבית.
"יופי מתוקה. בואי, אני אלווה אותך הביתה"
הם הלכו לביתה.
"יש לך מפתח, נכון?"
"כן."
היא אשרה.
"יופי. תכנסי הביתה ותסתמי את הפה. את לא מגלה שום דבר. נפגש בפעם הבאה."
קשה להאמין שהוא בכיתתה.
בן גילה.
היא הלכה לישון.


smooth criminalHere To LoveSuzanMeshiDaniel .ספירTigerLily
The Cheshire Cat
23/10/2013 14:54
וואו, ממש יפה !
עצוב שזה באמת קורה .. /:
אביגיל
23/10/2013 15:01
תודה על המחמאה!
וכן, זה כל כך עצוב...
Here To Love
23/10/2013 18:14
יפיפה ובאמת עצוב שזה קרה
אביגיל
23/10/2013 20:18
תודה רבה...
זה לא קרה דרך אגב, מקרים דומים לזה קורים
לצערי...
Meshi
23/10/2013 21:37
כתבת בצורה ממש יפה ומציאותית..אהבתי D:
אביגיל
24/10/2013 10:34
:-)
תודה רבה!
ספיר
25/10/2013 20:36
וואו ממש חבר יש לה!!!!!!!!!!!!!!!!
TigerLily
26/10/2013 13:32
אני לא מאמינה שזה לא אמיתי..
הכתיבה שלך כל כך מוחשית..
אביגיל
26/10/2013 16:28
מודה לך...
אני מחזיקה אצבעות שמקרים זוועתים כאלה יפסיקו.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון