עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני אוהבת אקשן.
אולי בגלל זה אני משנה כל הזמן אודות?
אני אביגיל.
בת 15 עם שתי אחיות ועשרה חתולים בחצר.
טבעונית עם צליאק (אסור לי חיטה)
אבל אוכלת טוב בסך הכל.
אני נמוכה מאוד 1.53 בערך עם שיער חום קצוץ (גילחתי לעצמי את השיער, ואני בכלל לא חולת נפש)
ועור בהיר.
יש לי כשרון כתיבה, אבל הוא צריך שיפור.
חוץ מזה, אני שונאת זמרים עכשווים שמתפשטים בשביל פרסום.
אני חושבת שהעולם הזה צריך שינוי.
שכל הפדופילים ילכו קיבינימט, שכל הערסים יעברו שטיפת מח.
אנורקסיה ובולמיה מעציבים אותי ממש, בגלל זה אני רוצה לעלות קצת יותר במשקל (אני מקל)
אני אף פעם לא יעשן. סיגריות, סמים, אני גם לא אשתה אלכוהול.
זה פשוט רעלים.
אין לי עדיין אהבה, אבל היא תגיע.
אני יודעת.
נראה לי שקצת זעזעתי את עצמי וחפרתי לכם אם האודות... :-\
אבל זאת אני.
וכיף לי להיות כזאת.
חברים
נועהSuzanאפרתאד;-)Lonely guyThe Cheshire Cat
TigerLilyנערת הגורלsmooth criminal
נושאים
העולם יפה.
תפקחו עיניים.
תראו כמה העולם יפה.
אני לא קיטשית.
קטן עליך כל הדאגות.
שננו שוב ושוב את שתי המילים החשובות:
"העולם יפה."
אני גם משהו!
יש אומרים שאני ריקנית וסתמית.
אז מה אם אני מדברת במשפטים קצרים?
אז מה אם רוב היום אני עצובה?
אני גם משהו!
שאנת דעות קדומות.

הורים.

18/10/2013 14:51
אביגיל
אתם לא מבינים אותי.
קצת יותר מדי לא מבינים אותי.
אני הבת שלכם.
גם לי יש לב.
גם לי יש רגשות.
אתם אשמים? בטח תשאלו את עצמכם כאשר אני אטיח בכם את האשמה.
כן.
אתם לא שמים לב שאתם הבאתם את זה על עצמכם.
אתם צועקים.
זה מטריף אותי.
מה עשיתי לכם?
אני יודעת שאתם מגעילים.
הורים גרועים.
אמא שלי כמעט עשתה הפלה כשהיא הייתה בהריון. כשאני הייתי בבטן שלה.
אני יודעת את זה.
אמא שלי לא גילתה לי את זה.
יש לי דרכים משלי לדעת סודות.
אין לכם רגשות. אין לכם לב.
אתם נוקשים איתי.
אני הסנוויץ'.
אחות גדולה ומוכשרת.
אחות קטנה וחמודה.
אני כשרונית, אבל רק בכתיבה.
החדר שלי מלא במאות ספרים שכתבתי.
מכיתה א' ועד היום.
אני...
פשוט לא יכולה אתכם.
אתם לא מעודדים כשצריך. רק שמזכירים לכם. 
וזה גם ככה יוצא קצת מאולץ.
בא לי פשוט לעזוב את הבית.
אולי פתאום אני יבחין שיש לכם לב רך.
אבל לא.
אני יהיה רחוקה מהבית.
ממכם.
וזה בסדר גמור מצדי.
אני לא אוהבת אתכם בכלל.
בשנים האחרונות, מגיל 12, לא אהבתי אתכם יותר.
לעזוב את הבית?
כל כך בא לי, אבל אני מתביישת לצאת, שיראו אותי.
שתדאגו.
רגע, אני מרגישה כלפיכם משהו?
אתם בכל זאת ההורים שלי.
לא. שום דבר.
אתם הורים גרועים כל כך.
אני מקווה שתמותו. 
ברצינות.
אני שאנת אתכם.
SuzanTigerLily
אד;-)
18/10/2013 15:01
חבל לומר ככה.. אני בטוחה שהם כן אוהבים אותך ואת אותם..
בחיים אל תגידי "אני מקווה שתמותו", לא. את לא יודעת מה את אומרת..
עכשיו הורייך זה דבר שמובן לך מאליו, ומה יקרה שהם יחסרו?(חס וחלילה), אני בטוחה שתתחרטי על כל מילה שאמרת..
את לא חייבת לאהוב אותם, אבל לשנוא?
חבל..
אביגיל
18/10/2013 15:06
אני שאנת אותם.
באמת.
אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר. הם בכל זאת ההורים שלי.
גם אם הם אוהבים אותי... אני לא אוהבת אותם.
אד;-)
18/10/2013 15:09
יש הבדל בין לא אוהבת לשונאת...
אם יש לך אפילו ערך הכי מינימלי של אמפתיה, את לא שונאת אותם.
18/10/2013 15:09
אני מבינה אותך ממש אבל אני לא רוצה שהם ימותו אני רק רוצה שהם יבינו שגם לי יש רגשות שאני איזה בובה שאפשר לפגוע בה ולא יקרה כלום אני בן אדם!!
TigerLily
19/10/2013 12:27
אני מכירה את ההרגשה שלך אך לא לגבי ההורים..
אני לא אוהבת את אחי הגדול, הוא לא אוהב אותי..
וככה זה.. לומדים להסתדר..
כשתגדלי את לא תצטרכי אותם יותר..
לילי❤
אביגיל
22/10/2013 20:26
טייגר לילי...
מה אני אגיד?
אני יחסית חדשה..העברתי ימים שלמים בקריאה אחר כל פוסט ופוסט
בבלוג שלך.
ואת...
אין עוד הרבה כמוך.
<3
TigerLily
26/10/2013 13:24
וואו..
גרמת לי כל כך להתרגש עכשיו..
את פשוט מדהימה.❤❤❤❤❤❤
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון