עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני אוהבת אקשן.
אולי בגלל זה אני משנה כל הזמן אודות?
אני אביגיל.
בת 15 עם שתי אחיות ועשרה חתולים בחצר.
טבעונית עם צליאק (אסור לי חיטה)
אבל אוכלת טוב בסך הכל.
אני נמוכה מאוד 1.53 בערך עם שיער חום קצוץ (גילחתי לעצמי את השיער, ואני בכלל לא חולת נפש)
ועור בהיר.
יש לי כשרון כתיבה, אבל הוא צריך שיפור.
חוץ מזה, אני שונאת זמרים עכשווים שמתפשטים בשביל פרסום.
אני חושבת שהעולם הזה צריך שינוי.
שכל הפדופילים ילכו קיבינימט, שכל הערסים יעברו שטיפת מח.
אנורקסיה ובולמיה מעציבים אותי ממש, בגלל זה אני רוצה לעלות קצת יותר במשקל (אני מקל)
אני אף פעם לא יעשן. סיגריות, סמים, אני גם לא אשתה אלכוהול.
זה פשוט רעלים.
אין לי עדיין אהבה, אבל היא תגיע.
אני יודעת.
נראה לי שקצת זעזעתי את עצמי וחפרתי לכם אם האודות... :-\
אבל זאת אני.
וכיף לי להיות כזאת.
חברים
נועהSuzanאפרתאד;-)Lonely guyThe Cheshire Cat
TigerLilyנערת הגורלsmooth criminal
נושאים
העולם יפה.
תפקחו עיניים.
תראו כמה העולם יפה.
אני לא קיטשית.
קטן עליך כל הדאגות.
שננו שוב ושוב את שתי המילים החשובות:
"העולם יפה."
אני גם משהו!
יש אומרים שאני ריקנית וסתמית.
אז מה אם אני מדברת במשפטים קצרים?
אז מה אם רוב היום אני עצובה?
אני גם משהו!
שאנת דעות קדומות.

חברה שלי- והאירוע המביך שלה.

01/10/2013 20:21
אביגיל
היא החברה הכי טובה שאני יכולתי לבקש. היא מדהימה. תמיד אומרים שאנחנו דומות- בטח לא בגובה. בפנים. יש לנו את אותם תלתלים חומים בהירים, אותם נמשים קטנים שפזורים על האף.  אבל תמיד ידעתי שהיא שונה. בעצם, כולם ידעו ושמעו. כבר בכיתה ה' היה לה חזה שופע. היו לה כאבי ראש מכל רעש קטן. איכשהו, היא הייתה אמורה להיות בין המקובלות בכיתה, אבל זה לא היה ככה.  התכלו לה. בכיתה ד' למשל, היא סיפרה לבנות בכיתה שהיא עשתה בדיקת mri כדי לדעת למה יש לה כאבי ראש פתאומיים. בבדיקה הזאת אסור לזוז חצי שעה. היא סיפרה את זה לבנות והן הגיעו למסקנה שיש לה פיגור שכלי. הוו עוד מקרים כאלה. זה היה עצוב. אני וחברה שלי לא באותה הכיתה. רק באותה שכבה. יום אחד, בכיתה ו', בלי שום הכנה, זה קרה לה. מחזור. זה היה יום לימודים שגרתי, ופתאום שמתי לב שעל הטייץ הצמודים שלה יש כתם דם בולט לעין. שאלתי אותה מה זה, והיא רצה בוכיה לשירותים. לא ידעתי מה קרה לה. באותה תקופה בקושי שמעתי דברים על מחזור. דפקתי על הדלת של השירותים בבבית הספר. היא שמעה שזאת היא ופתחה לי. היא לחשה לי: "קיבלתי מחזור." מאז, היא לימדה אותי הכל על נשיותי. איך להשתמש בתחבושות, מתי לשים פדים.... הייתי מוכנה למחזור שלי. בסוף קיבלתי אותו בגיל ארבע עשרה.
ומאז אני איכשהו אוהבת מחזור למרות הכאבים והבושה.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון